אז החלטתם ללכת לפסטיבל רוק באירופה. זה לא שהאלטרנטיבות היו קורצות במיוחד, כי מה באמת יש לכם כאן ששווה להישאר בגללו? בית, אוטו, משפחה, חברים? זה הכל חולף. רק פסטיבלים נשארים. בדקנו את זה.

 

 

אז מה אתם עושים עכשיו? קודם כל מרימים טלפון, או נכנסים לאתר. אל תשאלו יותר מדי שאלות, ככל שתדעו פחות, תופתעו יותר וזה ידוע שהפתעות עוזרות להיפטר ממתקפת שיהוקים, ולשהק זה מביך, אז אתם מבוטחים חברתית. 

 

 

שלמו כסף לבחור הנחמד בטלפון. הכסף הזה יעזור לכם לעבור ממצב א' למצב ב'.

 

קחו אוהל מהחבר שלכם מהצבא שגר בשדה בוקר. שימו אותו בתיק גדול, יחד עם שק שינה ופנס. לא את החבר, את האוהל, ותתחילו לספור את הימים עד הפסטיבל.

 

 

במאי יש 31 יום. למי שיתבלבל מצפות 24 שעות משמימות בשדה התעופה.

 

 

עם העליה למטוס תתבקשו לחגור חגורת בטיחות, זה כדי שלא תפריעו לדיילות לחלק בוטנים ומטליות לחות.

 

 

אם אתם אלרגים לבוטנים אבל לא יכולים להתאפק, השתמשו במתקן החסימה הצהוב שמעליכם.

 

 

זה ידוע שבוטנים גורמים לגזים. אם הבחור במושב 4B ביקש מנה נוספת של בוטנים, השתמשו במתקן החסימה הצהוב שמעליכם.

 

 

אם במהלך הטיסה נזכרתם ששכחת ללבוש חולצה, חולצה חלופית מחכה לכם מתחת למושב. משכו את החוט מימין אם תרגישו צורך להיראות כמו אידיוטים.

 

 

במקרה של נחיתת אונס בלב ים, המטוס יהפוך למגרש משחקים. אם ישנם כרישים בסביבתכם הקרובה, הימנעו מלהשתמש במגלשה הצהובה.

 

 

לא קל לזהות כרישים בלב ים. אם אתם לא מרגישים את רגל שמאל והמים סביבכם מקבלים גוון אדמדם, אתם בכיוון.

 

 

אם במקרה המטוס נחת בשלום ביעדו, נסו את מזלכם עם אוטובוס. 42% מהתאונות של ישראלים באירופה קורות בדרך משדה התעופה לעיר הקרובה.

 

 

סיכוי סביר שתגיעו למתחם הפסטיבל. שלחנו אתכם יום קודם, אז כרגע זה רק מתחם. הקימו את האוהל ופרשו את שק השינה בתוכו. אוהלים מוקמים עם שקי שינה בתוכם, לא יהרסו בבוקר ע"י הבריטים

 

 

די מהר תגלו שאתם לא האנשים היחידים שהערימו על הבריטים. לא קל לזהות עשרות אלפי אירופאים במתחם קמפינג. אם תראו קבוצה עצומה של אנשים, כולם עם ציוד קמפינג הרבה יותר מושקע משלכם, אתם בכיוון.

 

 

גם באירופה מגיע לילה, הקפידו על תאורה מספקת בתוך האוהל. לא כל יום אתם מבלים עם שתי גרמניות בתוך שק שינה. גם היום לא תעשו זאת. נסו את מזלכם מחר.

 

 

כשאתם שומעים את הלהקה שהערצתם מגיל 14 בהופעה חיה מול 100000 צופים, בקשו מאחד ההולנדים שלידכם לצבוט אתכם. אם הוא מסכים, טשטשו את עקבותיכם כשאתם חוזרים לאוהל בלילה.

 

 

באיזשהו שלב באחת ההופעות, יירד לכם דם מהאוזניים. זה קשור בנזק בלתי הפיך לעור התוף שלכם וזה טבעי לגמרי, אל תלחצו.

 

 

לעיתים יהיו שתי הופעות טובות במקביל. מומלץ להעביר את הזמן בלעבור ללא הרף מבמה לבמה, ככה תוכלו גם לפספס את האווירה וגם להפסיד את רב השירים הטובים.

 

 

מעת לעת תבחינו בחברי הלהקות הגדולות מסתובבים חופשי בתוך מתחם הפסטיבל. אם תרוצו אליהם בצרחות וידיים מורמות, לא תצטרכו לישון באוהל באותו הלילה.

 

 

בזמן הפסטיבל עשויה לקפוח השמש או לרדת גשם. בעוד שמטריה בשמש זה אידיוטי, שמשייה בגשם זה לא רע. הביאו עמכם שמשייה.

 

 

לבנות המין היפה: הקפידו לארוז מספר רב של חזיות. לא בטוח שתמצאו את עצמכן חשופות חזה על כתפיו של שוודי חסון  במהלך הופעה, אבל תסמכו על לחץ חברתי כבד.

 

 

הביאו מצלמה דיגיטלית קטנה. התמונות הן הדבר היחיד שיהפוך את הסיפורים המטורפים שלכם בארץ לאמינים.

 

 

חצי מהתמונות ייצאו או שחורות או לבנות לחלוטין. צלמו בדיוק פי שניים מכמה שהתכוונתם לצלם מלכתחילה.

 

 

אם ניסיתם לתפוס את מתחם הפסטיבל בשעת דמדומים בצילום פנורמי בשיטת "עין הדג" – תנו לעצמכם סטירה ורוצו לרכוש שישיית בירות.

 

 

כל דבר טוב מגיע לסופו. תדעו שהפסטיבל נגמר כאשר תקומו עם כאב ראש מחריד למשמע דפיקות של מטאטא על דופן האוהל.

 

 

אל תחליפו מיילים עם שני הבלגים מאתמול בלילה. הם לא באמת הבינו את הבדיחות שלכם, הם פשוט היו שיכורים.

 

 

החליפו מיילים עם השוויצרית. שני סיפורים על מסע כומתה בגולני והיא על מטוס בדרך להתנדבות בשדה בוקר.

 

 

בקרו אותה בקיבוץ, תוכלו גם להחזיר בהזדמנות זו את האוהל שהשחתתם לחבר שלכם מהצבא.

 

 

שבו לבד בדירה שלכם ונסו לחשוב מה תעשו בשנה הבאה.

 

 

אז החלטתם ללכת לפסטיבל רוק באירופה...